מדריך תזונה לגורים: חלק ב' – איך נכון להאכיל ומה אסור לעשות?

איך בוחרים בסוג המזון שילווה את הגור שלכם, היכן מומלץ להאכיל אותו ואילו סוגי מזונות עלולים להיות מסוכנים לבריאותו? כל התשובות בחלק השני של מדריך פורינה להאכלת גורים

כתבה: ד"ר עינת יס, מומחית, לרפואה פנימית של חיות מחמד ויועצת לחברת פורינה

אחרי שפירטנו את היתרונות של מזון גורים איכותי ודיברנו על כמויות האכלה, הגיע הזמן להתייחס אל שאלות נוספות שקשורות לתזונה (ואם פספסתם את החלק הקודם, אתם מוזמנים לקרוא אותו כאן). אז אילו סוגי מזון גורים קיימים, ומה הקשר בין האכלה לבין פעילות גופנית?

באיזה סוג מזון לגורים כדאי לבחור?

מזון גורים קיים הן בצורת כופתיות יבשות והן בצורת מזון לח בשימורים. רוב הגורים ייהנו מאכילת מזון יבש, פריך וטרי, ומאחר שהוא לא נוטה להתקלקל במהירות ומאפשר אחסון נוח – זה גם סוג האוכל לכלבים המועדף על רוב הבעלים. טרם הרכישה, חשוב כמובן לקרוא את כל המידע שמופיע על גבי האריזה ולבדוק שהמזון הנבחר הוא אכן מזון ייעודי להזנת גורים.

אם אתם רוצים לגוון ולהציע לגור שלכם גם מזון לח, מומלץ לתת לו את המזון כשהוא בטמפרטורת החדר מכיוון שהדבר משפיע לחיוב על הניחוח שלו וגם מקל על העיכול שלו. אם אתם שומרים את המזון הלח במקרר, רצוי להוציאו החוצה כשעה לפני ההאכלה. לחילופין, ניתן גם להרטיב את המזון היבש של הגור כדי לקבל מזון במרקם לח, או להזין את הגור במזון לח ויבש באופן משולב.

האכלה ופעילות גופנית

גורים הם שובבים, סקרנים ומוכנים תמיד לצאת להרפתקה, אבל חשוב להימנע מלהאכיל אותם בסמוך לפעילות גופנית. אם הגור אכל, מומלץ לחכות כשעה מסיום ההאכלה עד לתחילת הפעילות. האכלה בשעות קבועות שתלווה בשעה של מנוחה, תרגיל את הגור לשגרה קבועה ותמנע כאבי בטן. חשוב לציין שבמקרים חמורים יותר, שמופיעים בעיקר בגורי גזעים גדולים, היעדר הפרדה בין האכלה לפעילות עלולה להוביל לנפיחות קיבה משמעותית ואף לסיבוב קיבה. מדובר בשני מצבים מסכני חיים המצריכים טיפול וטרינרי דחוף, ומכיוון שקל מאוד להפחית את הסיכון להופעתם – חשוב לעשות זאת.

היכן להאכיל את הגור?

כדאי להאכיל את הגור במקום שקט המאפשר לו אכילה ללא רעשי רקע. חשוב להקפיד על צלחת מזון נקייה, ומומלץ להציב אותה על משטח קל לניקוי. אם יש כלבים נוספים בבית, כדאי להאכיל את כל הכלבים באותו הזמן, אך מקערות נפרדות. כך תוכלו להימנע ממאבקים על מזון או מגניבת מזון, בייחוד במצב בו כל כלב צורך מזון מסוג שונה. 

במה אסור להאכיל את הגור?

לצורך שמירה על דיאטה מלאה ומאוזנת, רצוי להימנע מלתת לגור שאריות מזון ביתיות. ניתן להציע לו חטיפים המיועדים לכלבים, אך כדאי שלא יהוו למעלה מ- 10% מהתצרוכת הקלורית היומית שלו כדי להימנע מחוסרים תזונתיים. בנוסף, חשוב ביותר להימנע לחלוטין ממזונות העלולים להביא למחלות או פגיעה במערכת עיכול ולעתים אף להרעלות מסכנות חיים. מזונות כאלה הם בין היתר בשר נא שיכול להכיל חיידקים מזיקים, עצמות היכולות לפגוע בדופן מערכת העיכול, וכל מזון מרשימת המזונות הרעילים לכלבים. ברשימה הזו נמצאים בצל, שום, ענבים, צימוקים, צמח הציקאס, מסטיקים נטולי סוכר ושוקולד, ומומלץ להיוועץ עם וטרינר לצורך קבלת הרשימה המלאה.

מתי להעביר את הגור למזון בוגרים?

זמן ההגעה לבגרות מלאה משתנה בהתאם לגזע ולגודל הצפוי של הכלב. ככלל, כלבים מגזעים קטנים מגיעים לבגרות בגיל צעיר יותר (כ- 12 חודשים) ואילו כלבים מגזעים גדולים יגיעו לבגרות מלאה רק בגיל מאוחר יותר (18-24 חודשים). לעתים קשה להחליט אם הגור אכן הגיע לסיום הגדילה ולבגרות, ובמקרים כאלה כדאי להתייעץ עם וטרינר. לאחר ההחלטה על מעבר למזון בוגרים, כדאי לבחור במזון בוגרים מלא ומאוזן, ולבצע מעבר הדרגתי למזון החדש לאורך 7-10 ימים. במהלך הימים הללו ניתן להעלות בהדרגה את היחס בין כמות המזון החדש למזון הקודם, כדי לאפשר לכלב להתרגל אל המזון החדש.