אם החתול שלכם מתנהג באגרסיביות, סביר להניח שמשהו מפריע לו. למדו לטפל בה בזמן.
חתול הוא נמר קטן, ולא פעם האינסטינקטים החתוליים שלו באים לידי ביטוי בנשיכות, בשריטות ובקפיצות. כל זמן שההתנהגות הזו מופנית למשחק ולאימון הצורך שלו בציד ובמרדף, מדובר בהתנהגות טבעית ובריאה. הבעיה מתחילה כשהתוקפנות הזו הופכת להיות חריגה ומופנית כלפי בני הבית ואורחים.
חתול תוקפני אינו מתנהג כך מתוך רצון להזיק, לפגוע במתכוון או אפילו כפי שרבים טועים לחשוב משום ש"הוא השתגע". התוקפנות היא ביטוי לצרכים שלא באים על סיפוקם, או לחוויות של לחץ וחרדה שאינן מטופלות. אז מה עושים? הנה 7 טיפים למניעה והתמודדות עם תוקפנות חתולים.
הכול מתחיל בחינוך החתול: כשאתם מאמצים חתול, מומלץ מאוד כבר בשלבי הקליטה הראשונים לשחק ולאמן אותו בעזרת צעצועי חתולים בלבד. בעלי חתולים רבים רוצים להשתובב עם החתול, בוודאי כשמדובר בגור חתולים צעיר, ואז הם מרגילים אותו לקפוץ עליהם, לנשוך ולשרוט אותם. החשיבה החתולית שונה מזו של בני האדם, ומה שאתם מפרשים כתוקפנות הוא במקרים רבים התנהגות טבעית של החתול. אם הוא התרגל לשחק אתכם כאילו הייתם הוריו או אחיו, הוא ימשיך לעשות זאת גם בעתיד ולא יבין מדוע אתם נרתעים מכך. הנשיכות והשריטות הכואבות הן כלי משחקי עבורו, ולכן חשוב להציב גבול ברור. את יצר המשחק, הרדיפה והציד שלהם נתבו למשחקים מיוחדים לצורך זה – משחקי חכה, בובות עכברים ועוד.
שומר נפשו ירחק: לרוב, לפני שהחתול תוקף הוא שולח סימנים מקדימים. חשוב להיות מודעים לסימנים האלה ולזהות אותם בזמן. אם החתול זז באי-נוחות ושערותיו סומרות – ככל הנראה הוא חש מאוים. חשוב מאד להניח לחתול, להימנע ממגע ולא לנסות ליצור קשר. סביר מאד להניח כי לאחר זמן מה החתול יירגע ולאט יחזור לתפקוד רגיל ונורמלי. חשוב מאוד שלא להגיב לתוקפנות החתול בתוקפנות מצדכם: נזיפות, עונשים ואפילו אלימות רק יגרמו לחתול להפוך לחרד ומדוכא ולא ישפרו את המצב. חתולים מגיבים טוב ליחס חם, אהבה וחיזוקים חיוביים, וחשוב לנהוג בהם ברכות.
טיפול בארגז חול: אחד הדברים הכי חשובים בשמירה על שלוות הנפש של החתול הוא היגיינה, במיוחד כאשר מדובר בארגז החול בו החתול עושה את צרכיו. חתולים הם חיות מאוד נקיות הזקוקות למקום נוח לעשיית הצרכים שלהן וכיסויים. ארגז קטן מדי, כזה שאינו מכיל חול בכמות מספיקה, או ארגז שלא מנקים בקביעות, יגרמו לחתול שלכם עוגמת נפש, מתח רב ומכאן גם להתנהגות תוקפנית. במקרים כאלה, ההתנהגות יכולה להתבטא בעשיית צרכים במקומות שונים בבית, בנשיכות ובשריטות.
סירוס ועיקור: בתקופת הייחום רמת הטסטוסטרון אצל החתולים הזכרים עולה, ובאופן טבעי הם הופכים לתוקפניים יותר. גם אצל הנקבות תקופה זו מתבטאת באי-שקט. מעבר ליתרונות הבריאותיים שיש לסירוס ועיקור חתולים, ההליך הזה גם יהפוך אותם לרגועים יותר. המועד המתאים לעיקור הנקבה ולסירוס החתול הנו עוד לפני הייחום הראשון, כלומר בגיל 4 חודשים.
טיפול תרופתי: אם אתם מספקים לחתול שלכם את כל צרכיו הפיזיים, ההתנהגותיים והרגשיים, אם אתם מכירים אותו היטב ומודעים לאופיו, ובכל זאת הוא ממשיך לנהוג בתוקפנות, סביר שהוא סובל מטראומת עבר (נטישה, התעללות ועוד). במקרה כזה, כדאי להתייעץ עם מומחה להתנהגות חתולים שישקול אם להעניק לו טיפול תרופתי טבעי מתאים (כמו למשל שימוש בתמציות פרחי בך). במקרים קיצוניים יותר מומלץ להתייעץ עם הווטרינר לצורך קבלת טיפול תרופתי כדי לסייע לחתול להפחית מתחים ולחיות בשלווה. זכרו, כי טיפול תרופתי חייב להיות תמיד מלווה בטיפול על ידי מומחית להתנהגות חתולים, כדי לשפר את כל הדרוש מבחינות רגשיות והתנהגותיות ולא רק פיזיולוגיות.
אולי יעניין אותך גם...
