ההיסטוריה של גזע הסן ברנרד
ארץ מוצא: שוויץ
מקור שמו של הגזע באכסניה שהוקמה בשנת 980 לספירה על ידי סן ברנרד דה מנטון, כמקום מקלט לנוסעים שעברו דרך המעבר האלפיני המסוכן המקשר בין שוויץ לאיטליה. בשנת 1707 הבינו הנזירים כי כלבים, שלהם חוש ריח מפותח ופרווה עמידה, מתאימים להצלת עולי רגל שנקלעו לסכנה. לכלבים אלה היה חוש כיוון מובנה, אשר הבטיח את הישרדותם בסערות השלגים שגרמו לבני אדם לאבד את דרכם בהרים. הנזירים פיתחו תכנית גידול משלהם, וכינו את הכלבים בשם "מסטיף אלפיני".
הסיפורים אודות מקרי ההצלחה של הכלבים היו רבים, ואחד מהכלבים המפורסמים ביותר, שנקרא בארי, הצליח להציל את חייהם של 40 בני אדם. בשנת 1837 אבדו רבים מן הכלבים כתוצאה מהכלאה בין-גזעית, מחלות וחורפים קשים, שגרמו לנזירים לבצע הכלאות של הכלבים ששרדו עם כלבי ניופאונדלנד, כלב הרים פירנאי וגם דני ענק. כך נוצר גזע הסן ברנרד. כיום, הגזע עדיין נחשב לקמע במנזר.