דוג דה בורדו הינו גזע כלבים המתאפיין בראש גדול, רחב ועגול, בעל קמטים רבים. יש לו צוואר שרירי וגוף בעל חזה רחב. הפרווה שלו קצרה ורכה למדי למגע.
כלב הדוג דה בורדו הוא כלב שנקשר מאוד לבני משפחתו. הוא אינו מתאים לבתים שבהם עליו להישאר לבדו במשך שעות ארוכות, שכן הוא מתייחס להפרדה מה"להקה" שלו כאל סוג של עונש. הדוג דה בורדו הוא כלב נאמן, שיגן על משפחתו ועל הטריטוריה שלו ללא חשש במקרה שיזהה איום. כלבים אלה טובים עם ילדים ומקבלים חיות בית אחרות, בתנאי שהם נחשפים אליהן בגיל צעיר.
הדוג דה בורדו הוא גזע כלבים עתיק שמקורו בצרפת, והנחה היא שמדובר בצאצא ישיר של גזע המולוסוס הרומי. כלבים אלה שימשו כציידים באחוזות הצרפתיות של המאה ה-12. הם צדו חזירים, חזירי בר, זאבים ודובים. במהלך ימי הביניים הם שימשו גם לרעיית בקר. גזע הדוג דה בורדו איבד מן הפופולאריות שלו במאה ה-20, אולם כיום נראה כי הוא חוזר להתרבות וחוזר להיכנס אל בתיהן של משפחות רבות.
יש לאלף את כלבי הדוג דה בורדו באופן עקבי ורגוע. הם נבונים, אוהבים לרצות ויכולים להיקשר מאוד לבעליהם, כך שהאילוף צפוי להיות מוצלח.
בינוניות. בניגוד לציפיות, כלבי הדוג דה בורדו אינם דורשים פעילות רבה. מספר טיולים לאורך היום אמורים להספיק, בתנאי שמאפשרים להם ריצה חופשית ומשחק למשך פרקי זמן קצרים. בדומה למה שקורה אצל סוגי כלבים גדולים אחרים כמו הבול מסטיף למשל, גם הדוג דה בורדו נראה כמו כלב בוגר יחסית כבר בגיל שישה חודשים. עם זאת, חשוב לזכור שעדיין מדובר בגור לכל דבר. פעילות רבה מדי בגיל צעיר מדי עלולה להזיק לכלב, ולגרום לבעיות בריאותיות הקשורות בעצמות ובמפרקים בשלב מאוחר יותר של חייו. כמו כן, חשוב שלא לתת לו להתאמץ יתר על המידה בשעות החמות של היום.
בינונית-גבוהה. למרות המראה השרירי וה"קשוח", הדוג דה בורדו אוהבים ילדים ונקשרים אליהם. הם ישמחו להימצא בחברתם וינהגו לידם ברוגע ובאדיבות אם ייחשפו אליהם מגיל צעיר. בחלק מהמקרים נקבה יכולה להתאים יותר למשפחות עם ילדים צעירים.
הטיפוח של כלב דוג דה בורדו הוא משימה קלה יחסית. כל מה שנחוץ הוא להעביר כפפת הברשה עשויה גומי על גבי הפרווה הקצרה שלו פעם בשבוע, לצורך הסרת שיערות מתות. חשוב לנקות בקביעות את קפלי הפנים של הכלב כדי למנוע התפתחות דלקות עור.
