חתולי רחוב במצוקה, איך אפשר לעזור?

חתולי רחוב זקוקים לעתים לעזרתנו. כך תסייעו לגורים ולחתולים שעברו פציעה

חייהם של חתולי רחוב (הידועים גם כחתולי קהילה) הם מאוד מאתגרים ולא פשוטים. הם סובלים מרעב ומצמא, נאבקים על מקורות מזון ושטחי מחייה, ועלולים להידבק במחלות ולהיפצע. חתולות שאינן מעוקרות, ייכנסו להריונות מרובים וימליטו גורים שיזדקקו למזון, סיוע ולהגנה.

האכלת חתולי רחוב בצורה מסודרת והקפדה על מתן מים, לצד עיקור וסירוס החתולים כבר מגיל צעיר, יכולים למנוע מטרדים ולהעניק לחתולים חיי איכות. כך הם גם יוכלו להגן על סביבה נקייה מפלישה של מכרסמים ונחשים.

• נסו לוודא אם לחתול אכן אין בעלים – יש חתולי בית שיוצאים לטייל בחוץ ומתיידדים שם עם עוברים ושבים, וישנם כאלה שפשוט הלכו לאיבוד. חתול שנראה מטופח ואבוד או חתול גזעי שנראה חריג בנוף, ייתכן שמחפש את המשפחה שלו. אם אין לחתול קולר, כדאי לקחת אותו לווטרינר ולבדוק אם יש לו שבב. דרך נוספת היא לצלם אותו ולפרסם בקבוצת הפייסבוק השכונתית או בקבוצת חובבי חתולים. אם החתול נראה במצב ירוד, כדאי לקחת אותו הביתה או לטיפול אצל וטרינר, ובמקביל לנסות לאתר את בעליו.
• לאחר שהחלטתם לאמץ את החתול, קחו אותו לווטרינר בהקדם – חתול קהילה עשוי לסבול ממחלות. חשוב לגלות ולטפל בהן גם למען בריאותו וגם למען בריאותן של חיות מחמד אחרות, אם אתם מגדלים כאלה. כל עוד מצבו של החתול לא ברור, הכניסו אותו אל חדר נפרד כך שיופרד משאר החיות.
• הכירו את המחויבות שבגידול חתול –  אימוץ חתול רחוב רק כי הוא חמוד, עלול להסתכם במפח נפש ובהשבתו אל הסביבה ממנה הגיע. מעבר של כל חתול לטריטוריה חדשה מצריך התמודדות עם קשיי הקליטה שלו, ומעבר מרחוב לדירה הוא שינוי משמעותי. בנוסף, אם החתול סובל ממחלות או מפציעה, תצטרכו לשלם עבור בדיקות וטיפולים וטרינריים עבורו. היערכות ומוכנות שלכם לתהליך יעזרו לכם להקל גם על החתול, ולהפוך אותו לדייר חדש ואהוב בבית.

טיפול בחתול רחוב פצוע

הרצון לעזור לחתול קהילה פצוע או לגור קטן, ראוי להערכה ויכול להציל את חייהם. כדי לעשות זאת על הצד הטוב ביותר ולא להזיק לבריאותם או לסכן את בריאותנו, חשוב לעקוב אחר מספר כללים. 

חתולים פצועים הם לרוב מטופלים שלא ששים לשתף פעולה. הכאב בו הם שרויים לצד טראומות עבר, יכולים להוביל אותם להגיב בפראות לניסיון לגעת בהם. אם אתם מעוניינים להעביר חתול רחוב לטיפול רפואי, לעולם אל תנסו לשאת אותו בידיים. הביאו עמכם מנשא, ומזון לח שבאמצעותו תפתו את החתול להיכנס פנימה. התקרבו לחתול הפצוע בצורה שלווה ואיטית, ודברו אתו בטון מרגיע. אם נראה שהחתול סובל משבר, עיטפו אותו בשמיכה, העבירו למנשא ופנו מיד לווטרינר. עטיפת החתול הפצוע שומרת על חום גופו ומסייעת למנוע מצב של הלם.

אם החתול סובל מפציעה שאינה מאפשרת לו לזוז או אם הוא חושש ומסרב לשתף פעולה, ייתכן שתרצו לשקול להיעזר בלוכד חתולים מקצועי. תוכלו לקבל המלצות על לוכדים באזור מגוריכם מעמותות או מקבוצות פייסבוק אזוריות של חובבי בעלי חיים.

טיפול בגור חתולים

אם מצאתם גור חתולים או כמה גורים קטנים ברחוב, ייתכן שהמחשבה הראשונית תהיה להרים אותם כדי לוודא שהם בריאים. עם זאת, חשוב להימנע מכך. הריח שלכם ידבק בגורים, ואמם עלולה להימנע מלטפל בהם. גורים נקיים שנראה שישנים בשלווה, הם כאלה שכנראה מטופחים על ידי האם. חתולות נוהגות להעביר את הגורים שלהן ממקום למקום, כך שהמבחן הוא לעזוב ולחזור לאחר מספר שעות. אם חלק מהחתולים חסר, סימן שהאם בתהליכי נשיאה שלהם למקום מסתור חדש. במקרה בו החתולים מתחילים ליילל ונראים במצוקה, ייתכן מאוד שהם נותרו לבד.
גור שחבל הטבור עדיין מחובר אליו, נולד כנראה לפני פחות מ-3 ימים. חתול שעיניו עדיין עצומות, הוא כנראה בן פחות מ-10 ימים. גורים הם עדיין חסרי ישע, וזקוקים לטיפול צמוד. אם נוכחתם שהאם לא תשוב לקחת אותם, העבירו את הגורים למנשא ופנו למרפאה וטרינרית. הוטרינר יוכל לבדוק אותם ולייעץ לגבי אופן הטיפול בהם. אם אין באפשרותכם להגיע לווטרינר באופן מידי, תוכלו לבצע את הפעולות הבאות:

1. שמרו על חום הגוף של הגור – חתלתולים רבים לא מצליחים לשרוד משום שחום גופם צונח. תוכלו לעזור לחתול להתחמם באמצעות הנחתו בקופסה מרופדת במגבות או בבדים, לצד בקבוק מים חמים עטוף במגבת. חשוב למנוע מגע ישיר בין החתול לבקבוק, כדי להימנע מכוויות.
2. דאגו להאכיל אותו – רכשו תחליף חלב עבור הגור בחנות החיות, והאכילו אותו בתדירות הבאה: גורים עד גיל שבוע – אחת ל-3 שעות. עד גיל שבועיים – אחת ל-4 שעות. שבועיים ומעלה – אחת ל-6 שעות. ההאכלה צריכה להיעשות באמצעות מזרק ללא מחט, או בקבוק חלב מיוחד עם פטמה. הכמויות הנחוצות רשומות בדרך כלל על אריזת התחליף. אל תאכילו את החתול בשכיבה או במהירות רבה מדי, כדי שלא ייחנק. אם אתם רואים שהגור פולט את הנוזל ולא מצליח לינוק, פנו לווטרינר.
3. עזרו לו לעשות צרכים – אמם של גורים צעירים אחראית ללקק אותם בפי הטבעת לאחר האכילה, כדי לעודד אותם לעשות צרכים. בטן נפוחה של גור, היא סימן אפשרי לכך שלא התרוקן. בסיום האוכל, קחו צמר גפן עם מים חמימים, ועסו בעזרתו את אזור פי הטבעת של הגור כדי לעזור לו בביצוע צרכיו.