האורחים הלא קרואים על פרוות החתול יכולים להזיק לבריאותו. איך מטפלים בהם נכון?
חתולים שיוצאים לטייל בחוץ אך גם כאלה שמתגוררים בבית, עלולים להיקלע למפגש לא נעים עם שני סוגי "אורחים" לא נעימים: פרעושים וקרציות. פרעושים הם חרקים קטנים שניזונים מדם של חיות אחרות, תוך שהם גורמים לחוסר נוחות קלה עד חמורה. עקיצות הפרעוש אינן תמימות ולחלק מהחתולים הן עלולות להעביר מחלות שונות, בעיקר אם המערכת החיסונית של החתול אינה פעילה מספיק.
פרעושים גורמים לחתול לגירוד בלתי פוסק ואם החתול בולע אותם, הם יכולים גם להעביר טפילי מעיים. אלרגיה לעקיצות פרעושים הוא האלרגיה הנפוצה ביותר אצל חתולים. היא מתרחשת כאשר החתול חשוף לרוק הפרעוש בעת העקיצה, מה שמוביל לזיהומים ולנשירת פרווה.
גם קרציות מוצצות דם, ועלולות לגרום אצל החתול לגירוד, אך בעיקר לפצעים ותהליכים דלקתיים בעור. קרציות ייראו גדולות יותר מפרעושים, בייחוד לאחר שהתמלאו בדם מהחיה שעליה התארחו.
תהליך ההידבקות של החתול בפרעושים או קרציות
הפרעושים יכולים לבקוע מביצים הנמצאות במיטת החתול, בשטיחים, ברהיטים ומחוץ לבית. פרעושים חיים על החיה הפונדקאית, ועוברים במהירות מחתול לחתול, מאדם לאדם, ומהאדם לחתול או לחיות אחרות (כן, גם אתם עלולים לסבול מהעקיצות). הביצים מוטלות בתוך פרוות החתול כשהן מחוברות בצורה רופפת, ובדרך כלל נופלות זמן קצר אחר כך. הן בוקעות ארבעה עד שבעה ימים אחרי הטלתן, וחיות העוברות באזור נגוע אוספות את הפרעושים המתפתחים שבקעו לא מזמן.
קרציות אמנם ניתן למצוא לעתים קרובות יותר על פרוותם של כלבים, אבל הן עשויות "לקפוץ לביקור" גם אצל החתול שלכם. קרציות ניזונות גם הן מהדם של החתול, והוא עלול "לאסוף" אותן בדרך כלל אם הוא מטייל בחוץ או אם חיית מחמד אחרת הכניסה אותן הביתה.
איך יודעים אם לחתול יש קרציות או פרעושים?
חתולים שסובלים מביקור של פרעושים יסבלו מהתגרדויות רבות. במקרה של קרציות, תראו שינויים בעור שלו, כמו פצעים ודלקות. ייתכן שתוכלו לראות על גבי פרוות החתול את הטפיל עצמו או נקודות שחורות שהן צואת פרעושים.
אופן הטיפול בחתול שנפגע מהטפילים
קיימים תכשירים רבים המיועדים לטפל בבעיה המזיקה. פתרון נפוץ הוא אמפולה שמורחים על חלקו האחורי של צוואר החתול, באזור בו הוא אינו יכול ללקק את הנוזל. אמפולה זו ניתנת לעתים גם כטיפול מונע, וכדאי להקפיד עליו לאורך כל השנה ולא רק בתקופת הקיץ. אסור להשתמש בחומרים מכל סוג המיועדים לכלבים, שכן הם רעילים לחתולים.
האמפולות ניתנות בהתאם למשקל החתול, וחשוב למרוח אותן לפי ההנחיות כדי להימנע מסכנת הרעלה. אפשרות נוספת היא לענוד לחתול קולר נגד פרעושים וקרציות. אם תבחרו בקולר, חשוב לבחור באחד עם פתיחה מהירה למניעת חנק. בכל מקרה, היוועצו עם וטרינר כדי לאבחן בוודאות את הבעיה ואת הפתרונות המתאימים לחתולכם.
מניעת הדבקה חוזרת
גם אם החתול אובחן וטופל כנגד הפרעושים והקרציות, קיימת האפשרות להדבקה חוזרת. כדי למנוע אותה, יש לטפל גם בחתול וגם בסביבתו.
- יש לשים לב במיוחד לאזור בו ישן החתול ולשמור על ניקיונו.
- יש לשאוב בעזרת שואב אבק את כל השטיחים והסדקים, מתחת לכריות הספה, למרבדים ובפינות של רהיטים מרופדים. בסיום, יש לזרוק את שקית השואב כיוון שהיא יכולה לשמש בעצמה כמקור לפרעושים.
- עם הפרעושים בחצר אפשר להתמודד על ידי ריסוס. ניקוי ושאיבה יסודיים בהחלט עוזרים, אבל יש מקרים בהם יהיה צורך להיעזר בשירותיו של מדביר מקצועי כדי להתמודד עם מכת פרעושים רצינית. ודאו כי המדביר משתמש אך ורק בחומרים מותרים לשימוש כאשר ישנם חתולים בסביבה.
כל מה שחשוב לדעת על המוברטונלה (הטפיל המועבר בעקיצת פרעוש)
המוברטונלה, הנקראת גם מיקפלסמה המופליס, היא טפיל דם המועבר על ידי עקיצות הפרעוש. הטפיל נצמד אל כדוריות הדם האדומות וגורם לחתול הנגוע לאיבוד דם כתוצאה מהרס כדוריות הדם. חתול שנדבק בו מעלה את חום גופו, מסרב לאכול ונראה אפתי. הטיפול בטפיל נעשה על ידי אנטיביוטיקה, וייתכן שהחתול יזדקק גם לעירוי דם.
שילוב בין טיפול מקיף בחתול לבין שמירה על סביבת מגורים נקייה מפרעושים, תסייע לחתולכם להרגיש במיטבו. אם אתם מצרפים לבית עם חתולים חתול רחוב או חתול מעמותה, כדאי להפריד תחילה בינו לבין חתולי הבית האחרים. הפרדה כזו לא רק תאפשר לחתולים להכיר אחד את השני בצורה הדרגתית, אלא גם תאפשר לכם לבדוק את פרוותו של הדייר החדש ולהעניק לו טיפול מונע נגד פרעושים.